<h1>ספר הישר לר"ת — שו"ת סימנים ע"ג—ע"ד</h1>
<h2>דף מט:</h2>
ועוד תודיעני מה שאמר לי הנדיב ר' שמחה ששאל ממך הא דאמרינן בביצה נתערבו באחרות ואחרות באחרות כלם אסורות ואמר לן כי אינך גורס ואחרות באחרות. ואני שמעתי כבר שיש מוחקים אותו. וחדא משנה שלמה ועוד הא הקשה יפה דאמרינן לעיל וספקה אסור נתערבה כולן אסורות והא ודאי ספק ספקא הוא. ומה דוחק למחוק הא, דאימור ר' יהודה היא דאית ליה בתוספתא דתרומות [פ"ה] ובפרק כל הזבחים מייתי לה ספק ספקא אסור בכל איסורין דתניא ר' יהודה אומר רמוני באדן אסורין בכל שהוא כיצד נפל מהן, לריבוא ומריבוא לריבוא אסור ועוד הודיענו אם נוכל להעמידו אליבא דר' יהודה. הרב ר' שמחה לא יפה שאל ואתה לא יפה השיבות לו. ומה שאמרת משנה שלימה היא שקר, דבמשנת ע"ז [מ"ט ע"ב] ליתא גבי אשרה וכי מייתי לה בפסחים [כ"ז ע"א] כתבוה סופרים טועים. גבי חבילי זמורות ותלתן במסכת זרעים [ערלה פ"ג מ"ו] ליתא וכי מייתי לה בביצה [ג' ע"ב] ובכמה דוכתי כתבוה סופרים טועים. ועוד אדמוקי לה כברייתא דזבחים לוקמיה כמתני' בע"ז ובזרעים ודברי הכל. ומאחרים באחרים הוה ליה למיתני. ועוד קושיות דרבה. ומה שכתב שמעת שמוחקין, לא שמעת אלא ממני ומשמי תדרוש הא מילתא מעליותא. ושמועת ביצה לא כיונת לא אתה ולא הוא. דספיקא אסורה אתאן לספק טרפה או לספק י"ט, ונתערבה באלף אוודאי קאי דהא הכי תניא בברייתא אין מטלטלין אותה כלל וספקה אסור וכן אם נתערבה וודאה באלף כולן אסורות. והא דקאמר תלמודא אי אמרת בשלמא ספק י"ט ספק חול ועליה די"ט קאי נתערבה ודאה הוי דבר שיש לו מתירין [אלא אי אמרת אטרפה קאי הוה דבר שאין לו מתירין ולמה] לא יעלה דהכי עדיף טפי שרוצה להזכיר עיקר הקושיא דאתיא מכח הספיקא. וכן דרך התלמוד היכא דאתיא פירכא ממאי דאיירי ביה. רב אשי אמר לעולם ספק י"ט ספק חול הא דתני ספיקא אסור ודקא פרכת ספקא דרבנן הוא, כיון שיש לו מתירין אפילו ספקא אסור וכ"ש ודאה. וספקי בצים בתרי גווני תנו להו ספקא אסור, חדא ספקא דגופא, וספקא אחריתא דע"י תערובות, אם נתערבה ביצה וודאית אפילו באלף כולן אסורות. תדע דאוודאי קיימי סיפא דקתני נתערבה לשון נקבה וספקה אסור לשון זכר. ואי אספקא קאי נתערב הוה ליה למיתני.
